התגרש עם 11 ילדים, ואז לא הסתדר עם ה'אין'

כפי שידוע, מסכת גירושין היא טראומה לא פשוטה. מגיעים אלי כל מיני מקרים, סיפורים והתמודדויות. בין הסיפורים מגיעים אלי אנשים לפני גירושין או אחרי גירושין, חלקם במצב נפשי לא פשוט כלל וכלל.

לפני כשנתיים הגיע אלי אברך, הוא הביע את החלטתו להתגרש סופית מאשתו. הוא הגיע רק בשביל דבר אחד - שאתן לו כוחות נפש לעבור את כל התקופה הזו של הגט. הוא אפילו לא רצה להסביר לי מדוע הוא מקבל את ההחלטה הכל כך רצינית בחייו. באופן אישי אני משתדל מאוד כשאדם מגיע אלי שהוא רוצה להתגרש, על אף שאני מטפל רגשי ולא יועץ נישואין, לשמוע את הסיפור ולנסות לעזור כך שהאדם לא יעשה את הצעד הזה.

על פי רוב אנשים אחרי הגט מתחרטים וחווים סבל וכאב רב, וכפי שהבאתי מספר פעמים, שהרב שמחה כהן אמר לי כי מתוך ניסיון שלו: 99 אחוז מהאנשים שהתחתנו שוב לא היה להם יותר אושר והצלחה מאשר בזיווג ראשון. הנישואין השניים לא עשו אותם מאושרים יותר. בהרבה מאוד מהמקרים זה יושב על בעיות רגישויות של אחד מבני הזוג או אפילו שניהם.

ברוב המקרים אנשים שומעים בקולי, אך ההחלטה של אותו אברך הייתה חד משמעית, אני מתגרש זה סופי וסגור - הוא לא היה מוכן לשמוע למה שניסיתי להסביר לו. הסברתי לו את הרעיון שלא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין, מה שהבאתי במאמר כאן לפני שבועיים.

אנשים בוחרים להרוס את חיי הנישואין שלהם, פשוט לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין, הם בוחרים להתמקד במה שאין וההתמקדות באין מעצימה את החוסר ואת הכאב, ובגלל זה שורפים את מה שיש, את החיים הנפלאים והמתוקים שיכלו לחיות יחד אם הם מתמקדים באור ובחיובי במה יש.

הסברתי לו שהוא צריך לעשות עבודה עצמית עם עצמו, לרפא את העבר, להיות חזק נפשית, ואז דברים יראו וירגישו לו אחרת, אך שום דבר לא עזר, הוא נשאר בהחלטה שלו, 'אני לא יכול לחיות עם כזו אישה, הדברים שני זקוק להם ושכל כל חשובים לי אין לי אותם. אני מוכן לשרוף את מה שיש לי בגלל מה שאין לי. נכון שהיא לא אישה רעה ואולי אישה טובה במובנים מסוימים אך היא ממש לא בשבילי'.

אני לא יכול לתאר על הכתב את תקופה הקשה שעברה עליו. כמה שניסיתי להניע אותו מלבצע את הצעד הזה זה פשוט לא עזר. גם לא יועץ הנישואין שהוא הלך אליו ואמר לו שהוא עושה את טעות חייו. והמעניין הוא שגם אשתו לא רצתה להתגרש, וכן, 11 ילדים היו לו בבית.

אני זוכר היטב את היום שבו הוא הגיע אלי אחרי שנתן גט לאשתו. הוא רק ישב מולי ובכה ללא מעצורים במשך חצי שעה. הוא לא הצליח להוציא הגה מפיו רק דמעות גדולות וכאובות ירדו מעיניו.

האמת שגם לי זלגו דמעות ליבי נקרע לראות אותו במצב הזה. אותו אברך שכר דירה לבד ועבר לגור בצפון הארץ. הוא הפסיק להגיע בגלל המרחק. אך שמרתי איתו על קשר טלפוני. האדם היה שבר כלי כפשוטו. אך ניסיתי לעודד ולחזק אותו כמיטב יכולתי.

לאחר חודשיים אני מקבל ממנו טלפון, 'מרדכי', הוא אומר, 'אני רוצה לפגוש אותך. בדחיפות'. קבעתי לו פגישה והוא הגיע. לא צריך היה ללמוד חכמת הפנים בשביל לזהות על פניו את המשבר הגדול בו הוא נמצא. הוא ישב מולי מספר דקות ושתק, היה נראה שהוא בורר את המילים שהוא הולך להוציא, ואז הוא אמר 'צדקת, טעיתי. טעיתי טעות גדולה שהתגרשתי, הייתי צריך להקשיב לקולך. כפי שאמרת בחרתי לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין. אבל הבעיה שלי שאפילו עד היום אני לא יכול להבין איך אפשר לחיות מבחינה רגשית את האין. כאשר אין לי את מה שאני רוצה זה מפריע לי מאוד. אני רוצה את מה שאין ואני לא מוכן לוותר עליו, ואז אני לא מצליח לשמוח ולחיות עם מה שיש'.

הייתה זו שיחה ארוכה והסברתי לו על השלמה. זה לא נקרא ייאוש זה פשוט להשלים מבחינה רגשית שזה המצב הקיים וזהו, עד שלא תשלים מבחינה רגשית שזה הבעיות אצל בן הזוג שלך ולא תוכל לשנות אותו לעולם. לא תוכל לשמוח עם מה שיש. המחשבות על מה שאין יגיעו אליך שוב ושוב.
כמובן שאפשר להתפלל להשם. כיהודי שמאמין שתפילה לא חוזרת ריקם, אפשר וחובה להתפלל להשם שדברים ישתנו. אבל עם זה יש צורך להשלים עם דברים בחיים. ככל שניסית להיאבק וליצור שינוי, כך אשתך היה לה קשה יותר לעשות שינוי, וכך גם לך היה קשה לשמוח ולהתמקד בדברים החיוביים שיש באשתך.

ההשלמה היא לא רק בחיי הנישואין, זה יכול לקרות בהרבה מקרים בחיינו, וגם אם זה כואב מאוד. יש לפעמים בחיים שאדם צריך להשלים עם דברים, להרפות ולשחרר. ואז קורה משהו נפלא, אבן כבדה יורדת מהלב. זה לא ייאוש, זה פשוט הכרה במציאות, מה אני יכול לשנות ומה לא, ועם מה שלא - פשוט להשלים שזה המציאות. גם בשביל ההרגשה והרוגע הנפשי שזה נותן, וגם לא להפסיד את מה שיש.

פעם הלכתי לבקר אצל אדם צעיר בגיל 35. הוא נפגע בתאונה קשה ואיבד את שתי רגליו. הוא סיפר לי שלילה אחרי לילה במשך חודשים הוא בכה על מצבו, וזה ברור ללא שום עוררין שלאבד שתי רגליים אי אפשר לתאר את הסבל הנפשי והמוגבלות הפיזית שנוצרת. 'היה עדיף מותי מחיי', סיפר. 'היה זה לילה אחד, בכיתי מאוד, ביקשתי מהשם שאני לא רוצה לחיות בעולם הזה. למה זה הגיע לי. בכיתי ובכיתי כמו שלא בכיתי כל ימי חיי, ואז השם האיר לי הארה, שזה מה שהוא רוצה והגיע הזמן פשוט להשלים, אני יכול לבכות כל חיי על שתי רגליים שאין לי ואז לפספס את כל החיים שכן יש. אז קיבלתי החלטה פשוט להשלים, הבנתי ששתי רגלים לעולם לא יהיו לי. השלמתי רגשית שאין לי שתי רגליים'. חיבקתי ונשקתי את אותו אדם על תעצומות נפשו.

אני שומע על זוגות ששנים רבות רבים וכל אחד מנסה לשנות את השני כפי שהוא היה רוצה או כפי שהיא הייתה רוצה. שנים של כאב רב, במקום לקחת את ההשלמה הרגשית שזה מה שיש ואז לשמוח ולהתמקד במה שיש ולהתאחד מהאור שיש.

כמובן שבחיים אם יש אפשרות ללכת ליעוץ או לטיפול ולעשות שינוי זה טוב ונפלא. אך כאשר רואים שזה הבן אדם וזה האופי שלו למרות הטיפול, מאוד קשה להפוך לאדם את האופי שהוא חי עמו עשרים או שלושים שנה, ואז מגיע זמן ההשלמה. חבל לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין.

המאבק הפנימי גורם לסבל רב וההשלמה גורמת לשחרור נפשי. בדרך כלל כשאנחנו משלימים עם דברים שאין בידינו לשנות, אנחנו מרגישים הרבה יותר חזקים נפשית עם עצמנו. חשוב לי להגיד שצריך להיות חכם ולדעת עם מה צריך להשלים ועם מה לא.

היה זה תהליך עם אותו אברך עד שהוא הפנים את נושא ההשלמה מבחינה רגשית. בין היתר גם נכנסנו קצת לעבר הכאוב שלו. לאט לאט אותו אברך חזר לעצמו. באחד המפגשים הוא אמר לי 'אני חושב שאני יכול לצאת שוב לשידוכים'. אתה רק זוכר, אמרתי לו, שבכל אישה יהיו לה חלקים טובים יותר וחלקים פחות טובים ויהיו דברים שתהיה צריך להשלים איתם. הוא אמר 'את זה ברוך השם הבנתי'.

השם נתן את המילים בפי ואמרתי לו אז אולי כבר תחזור לאשתך הראשונה, יש לך אישה שאהבה אותך, כמובן לא מושלמת אך בכל אופן, ובעיקר 11 ילדים בבית שאוהבים אותך ומחכים לך.
את האמת, הוא הפתיע אותי, הייתי חוזר אליה אחרי התהליך שעברתי ואני מרגיש מוכן לכך. אך היא בחיים לא תרצה אותי בעולם אחרי מה שהיה בינינו.

לעולם אינך יודע, אמרתי לו. אתה רוצה שאנסה? שאלתי בזהירות. תנסה, הוא אמר, אבל לא נראה לי שתצליח.

בסיעתא דשמיא ניגשתי לאדמו"ר שהם היו חסידים שם, ולאחר השתדלות מרובה הם התחתנו שוב. אני רק יכול להגיד שהם כבר יחד חצי שנה והם חיים חיים מאושרים.

תזכרו, לא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין. ואם ממש קשה לכם עם מה שאין, אז פשוט תשלימו רגשית שזו המציאות ותיהנו ממה שיש.