אין לי כוח, פתחתי תיק ברבנות ובכיתי לילות

מסכת גירושין זו טראומה לא פשוטה. ישב מולי לפני מספר חודשים יהודי, הוא היה נראה שבור מאוד. תן לי כוח לעבור את התקופה הקרובה, הוא אמר. אני הולך להתגרש בעוד כחודש, אני יודע שזה דבר לא פשוט אך אני פשוט מוכרח, אפילו ממש חייב.

ניסיתי לגשש ולשאול מדוע אתה חייב להתגרש, אני בטוח שאתה יודע שזו החלטה גורלית לחייך... "כן אני יודע", הוא השיב וסיפר לי את סיפורו.

"אני בן 39, יש לי 7 ילדים, התחתנתי בגיל מאוד צעיר. לא ידעתי מה זו אישה, איך צריך לכבד ולהתנהג אליה, מה זה בית ואיך הוא צריך להתנהל. אני מגיע מחסידות שבה מתחתנים מוקדם, מי שנשאר רווק בגיל 19 מתחילים קצת לדאוג לגביו. אני ברוך השם בגיל 19 כבר התחתנתי ובגיל 20 כבר החזקתי בידיי את ילדי הראשון.

"בשנה הראשונה לנישואין שלנו היינו חיים באהבה ובשלווה. אך מהשנה השנייה לנישואין שלנו היו מספר דברים מאוד משמעותיים בחיי שממש הפריעו לי. דברים אצל אשתי שהפרו את שלוות חיי. התחלתי עם העברת ביקורת עדינה לאשתי, שזה מפריע לי ההתנהגות הזו, אך שום דבר לא עזר, אמרתי שוב ושוב ושום דבר לא עזר.

"אט אט החלו הוויכוחים והצעקות בינינו, כך הדבר נמשך שנים. אני מעיר על מה שמפריע לי מאוד, אשתי הייתה צועקת ואני צועק בחזרה, בקיצור ששון ושמחה, בערך כל יומיים פתחנו מדורה אצלנו בבית, דם ואש ותימרות עשן. ניסינו ללכת ליועצים ושום דבר לא עזר. דווקא בגלל שאני כן יהודי מאמין בהשם הייתי בוכה לקב"ה שיעזור לי למצוא את המאחד בינינו ולא המפריד.

"מרוב המריבות שכחנו כבר שיש בינינו דברים מאחדים וטובים. עד לפני תקופה, אז, אחרי מריבה גדולה, החלטתי שאין לי כוח ופתחתי תיק ברבנות. בכיתי לילות, אמרתי לעצמי יש לך 7 ילדים מה אתה עושה? אך הרגעתי את עצמי ואמרתי לעצמי שאין מה לעשות, זה שהילדים רואים אתכם רבים גרוע יותר מגירושין. ואת האמת שהשתדלנו כמעט ולא לריב. זהו אני פה לפניך שתיתן לי את הכוחות לעבור את התקופה הקרובה".

אני לא יועץ נישואין אני מטפל רגשי, אך אמרתי לעצמי אנסה את כוחי בשמירת הקן המשפחתי. 7 ילדים להורים גרושים זה מצב לא פשוט וגם לעבור מסכת גירושין זו טראומה לא פשוטה, גם להורים עצמם. אני לא יכול להעלות על הכתב כמה סבל חווים אנשים גרושים. אנשים עושים צעדים שאחרי כן הם מתחרטים עליהם אבל קשה לחזור מזה.

(כמובן יגידו אנשים איך אתה כותב כאלו דברים, יש אנשים שהתגרשו והחיים שלהם השתנו ונהפכו לחיים מאושרים. אני רק אצטט מה אמר לי פעם הרב שמחה כהן, ש99 אחוז מהאנשים שהתחתנו שוב לא היה להם יותר אושר והצלחה מאשר בזיווג ראשון. הנישואין השניים לא עשו אותם מאושרים יותר).

אז לפני צעד כזה שהוא עושה, אנסה לגשש באפלה אולי אצליח לעזור להם, כך אמרתי לעצמי. שאלתי אותו 'אתה מוכן אולי לנסות ולתת עוד צ'אנס אחרון?' עזוב הוא אמר לי, זה כל היועצים כבר אמרו. יש תאריך לגט, הוא אומר. בכל אופן שאלתי שוב. בוא תנסה, אם לא תצליח אני אהיה איתך בכל תהליך שתחליט.

"בוא נגיד שאני מוכן, מה יש לך להציע?" הוא שאל.

"אתה יכול לנסות לקחת חמש דקות מעצמך ולכתוב בצורה אובייקטיבית דברים טובים שיש באשתך ודברים שכן יכולים לחבר בינך ובינה".

היהודי היושב לפני היה רציני ואכן הוא כתב, עברו עשרים דקות והוא עדיין כותב וכותב.
הסתכלתי בפתק ולא האמנתי למראה עיניי, כל כך הרבה דברים טובים יכולים לחבר ולאחד אותך ואת אשתך ואתה רוצה להתגרש? תמהתי.

אתה בוחר לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין? אתה רוצה לשרוף את חיי הנישואין שלך ואת הילדים בגלל כמה דברים שאין לך והחלטת שאתה לא מוכן לוותר עליהם, למרות שאני מאמין שהם מפריעים לך מאוד אותם הדברים...

אבל השאלה היא למה אתה בוחר לשרוף חיי זוגיות? בתהליך נכון ובהדרגתיות תוכל להתחבר לחלקים הנפלאים שיש באשתך ופשוט להשלים עם הדברים שלא הכי נוח לך איתם. עם כל אישה שתתחתן יהיו לה חסרונות שיפריעו, אחד יותר ואחד פחות, אך בכל אדם תמצא חסרונות.
עשינו רשימה של מה יש לו כרגע ומה יכול להיות לו אם הוא יתחיל לשנות את הגישה שלו. ואת הרשימה של מה הוא עלול לאבד ולשרוף אם הוא יתגרש.

במשפט הזה של "לא שווה לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין", היה לו הרבה יותר משמעות.
"אז נכון שיש לאשתי דברים שמפריעים לי מאוד ומציקים לי, אבל אני יכול לבחור להשלים אם זה ולהתמקד במה שיש ובחלקים החיובים שבה", הוא הסכים.

אנשים בוחרים להרוס את חיי הנישואין שלהם, פשוט לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין, הם בוחרים להתמקד במה שאין וההתמקדות באין מעצימה את החוסר ואת הכאב במה שאין, ובגלל זה שורפים את מה שיש, את החיים הנפלאים והמתוקים שיכלו לחיות יחד אם הם מתמקדים באור ובחיובי במה יש.

יש הורים שמפסידים את הילדים שלהם בגלל שהם כל הזמן מסתכלים על מה שאין בילדים, את החסרונות שלהם. החלום שהם חלמו לראות את הילדים שלהם לא מתגשם בדיוק, ואז מתחילים להעביר ביקורת לילדים ללא הרף עד שהילדים בסוף עוזבים את הבית ונושרים. הם הפסידו את הילד שלהם בגלל שהם התמקדו במה שאין ולא במה שיש.

אנחנו יכולים להפסיד את עצמנו לחיות ולהרגיש חיים אומללים, בגלל שאנחנו שורפים את מה שיש בגלל מה שאין לנו, אנחנו בוכים ומייללים מה אין לנו בחיים, כמה חסר לנו את זה ואת זה ואת זה. במקום לשמוח על מה שכן יש לנו. אנחנו מפסידים ולא נהנים מהיופי שיש בחיים.

אנחנו יכולים להגיד לעצמנו שנים רבות כמה אנחנו לא טובים, לא בסדר, רק לא ולא, ומרוב הביקורת האין סופית אנחנו שורפים את מה שיש לנו את הדברים הנפלאים שקיימים בנו.
לא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין.

מוטו מהותי בחיים הוא 'לא שורפים את מה שיש - בגלל מה שאין' השתמשו בכלל הזה בכל מקום – בחיי הנישואין, ביחס לילדים ובמבט הכולל על חייכם ועל מה שיש לכם תעשו תמיד מאזן רווח מול הפסד ואתם תשימו לב שעל פי רוב אנחנו מפסידים כל הרבה אור וטוב בעולם, בגלל שאנחנו בוחרים להסתכל רק על האין ולא על מה שיש.

אני יכול להגיד בפה מלא שאותו אברך שהיה אצלי חי חיים מאושרים ושמחים עם אשתו והילדים שלו.

אז נכון, עדיין קשה לו להשלים עם כל מה שהפריע לו אצל אשתו, אך הוא בחר לא להרוס ולשרוף את מה שיש בגלל מה שאין. ההחלמה לוקחת זמן ודורשת תהליך, אך הוא התחיל להתמקד במה שיש עד שהוא בסוף ישכח את מה שאין.

תזכרו תמיד - לא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין.